נטע לויה - נעים להכיר!
קוראים לי נטע לויה, והמטבח הוא האהבה הענקית שלי.
אני לא רק "אוהבת" אוכל ובישול - זה מי שאני.
אני אוהבת לבשל, לאפות, לאכול, לצלם אוכל, לקרוא ספרי בישול ומגזיני אוכל מכל העולם...
מאז שאני זוכרת את עצמי- אני אוהבת לבשל.
אמנם אמא שלי לא הייתה במטבח כל היום ועל הכיריים לא היו תמיד סירים מלאים בתבשילים ביתיים,
אבל את האהבה לאוכל לגמרי קיבלתי ממנה.
אמא שלי חולה על אוכל טוב. יש שיגידו אובססיבית, אבל אל תספרו לה שאמרתי.
מאז ומתמיד כל הטיולים שלנו בחו"ל סבבו סביב מסעדות. תכננו את המסלולים לפי המיקום של
מסעדה, אליה אמא שלי הזמינה מקום מספר חודשים מראש.
גם בחיי היום יום משפחת לויה מתכננת את היום שלה לפי מה אוכלים היום או איפה אוכלים
אין מסעדה ששווה ביקור בארץ או בעולם שבה אמא שלי לא ביקרה - בקרב המשפחה והחברים היא
נחשבת הגורו של המסעדות ותמיד יודעים לפנות אליה כדי לקבל המלצה טובה.
בזכות האהבה הזאת לאוכל שהושרשה בי מהוריי החל מהילדות, התאהבתי במטבח.
כילדה ביליתי שעות ארוכות במטבח - אמא שלי הייתה קוראת לי "הדיבוק" כי ברגע שהחלטתי
שאני נכנסת למטבח - שום דבר לא היה יכול לעצור אותי! חלמתי בלילה על רעיונות למתכונים ולא נחתי
עד שהמטבח היה הפוך לגמרי.
עם השנים הפכתי את האהבה למקצוע - למדתי בבית ספר לקולינאריה "בישולים" ועבדתי כטבחית
במסעדות וגם כקונדיטורית. בהמשך רציתי להיחשף למשהו חדש והחלטתי ללמוד לתואר ראשון
בתקשורת במרכז הבינתחומי.
במהלך לימודי התואר עשיתי קורס צילום קולינארי אצל גל בן זאב המדהימה והתאהבתי בצילום אוכל.
הבנתי שהאהבה והתשוקה האמתית שלי היא לבשל אוכל טוב בבית לאנשים שאני אוהבת - הבית תמיד
פתוח ואין יום אחד בו אין אצלי חברים או משפחה. תמיד כולם סביב השולחן אוכלים, שותים וצוחקים ביחד.
כשחברים שלי מתקשרים אליי השאלה הראשונה שהם שואלים היא : "יש מה לאכול?",
כשבעצם הם יודעים מראש את התשובה. תמיד יש מה לאכול.
הרעיון להקים את הבלוג הגיע מכך שתמיד שואלים אותי "נטע איך הכנת את זה? אפשר מתכון?
את חייבת ללמד אותי!" וכל פעם הסברתי בסבלנות רבה, כתבתי מתכונים מדויקים
ובסוף כשהיו שולחים לי תמונה ואומרים שהצליח להם - זה גרם לי לאושר ולסיפוק ענק.
מכאן הגיעה המחשבה על להעביר את הידע הלאה.
במשך הרבה זמן הרגשתי שבשביל להקים בלוג אני צריכה למצוא נישה מסוימת וחיפשתי איך להגדיר את עצמי: קונדיטורית? טבחית? מה אני הכי אוהבת לבשל? במה אני הכי טובה?
לאחר הרבה מחשבה הבנתי שאני - זאת אני. בלי הגדרות!
אני אוהבת לבשל אוכל בריא, אני אוהבת לבשל אוכל מושחת, אני אוהבת לבשל אסייתי ואוהבת גם איטלקי,
אוהבת לבשל אוכל מסובך עם המון שלבים והשקעה ואוהבת לבשל אוכל סופר פשוט שלוקח
רבע שעה גג מהתחלה ועד הסוף.
במילים אחרות - אני פשוט אוהבת לבשל!
אז הבלוג הזה הוא אני - הכל מהכל.
מקווה שדרך המתכונים והצילומים שלי אצליח להעביר את האהבה העצומה שלי לאוכל ואולי אצליח
לגרום גם לכם להתאהב כמוני במהות של המטבח הביתי, שהיא בעצם לאחד את כולם ביחד ופשוט להנות!
ולמי שתהה לגבי מקור השם של הבלוג - מאנצ'קין.
מאנצ'קין זאת אני! מאירי בעלי ואני ביחד מהתיכון, ומאז שהכרנו הוא קורא לי ככה.
למי שלא יודע למאנצ'קין יש הרבה משמעויות, שהעיקרית בהן לפי urban dictionary בתרגום חופשי: "אדם קטן מאוד. לא בהכרח ילד אלא פשוט אדם קטן. בדרך כלל מילה שנאמרת על ידי אדם שגדול יותר ממנו".
מאירי גבוה ממני בכמעט 35 ס"מ. הוא מטר שמונים וחמש ואני מטר וחצי - אז אפשר להבין את ההקשר :)
אבל האמת היא שהמקור של השם הוא בכלל מדאנקן דונאטס, רשת הדונאטס האמריקאית המיתולוגית -
מאנצ'קין הוא החור של הדונאטס! (העיגולים הקטנים שנשארים אחרי שקורצים את הצורה של הדונאטס ואז מטגנים אותם לסופגניות קטנות ועגולות ומצפים בזיגוג סוכר - ומוכרים תחת השם MUNCHKINS).
כשרק הכרנו, גילינו ששנינו חולקים את האהבה הגדולה לדונאטס, והסוג האהוב על מאירי הוא מאנצ'קינס -
וזאת הסיבה שהוא התחיל לקרוא לי ככה. הוא תמיד אומר לי: "את כמו מאנצ'קין- קטנה ומתוקה" :)